רוצים להשפיע על התרבות הארגונית? אל תשכחו את ארוחת הצהריים

כיצד לבנות תרבות ארגונית סביב ארוחת הצהריים

להורדת המאמר המלא
מלאו פרטים

התרבות הארגונית בחברה היא זו שיכולה לקבוע במקרים רבים את יחס העובדים כלפי הארגון ולהשפיע על אופי העבודה שלהם והיא בעלת השפעה גם על נושא שימור עובדים בארגון לאורך זמן בחברות אליהן הם מגישים מועמדות כדי להחליט האם הן מתאימות להם. חברות רבות מנסות להשפיע על התרבות בחברה באמצעות מיתוג, בונוסים או מסרים שבועיים מהמנכ"ל, אבל יש תחום אחד שיש לו השפעה משמעותית על התרבות בחברה, גם אם הוא נדמה לא קשור: ארוחת הצהריים.

נפגשים בצהריים

ארוחת הצהריים תופסת מקום מרכזי ביום העבודה, ולא רק משום שהיא מתרחשת באמצע היום. ארוחות הצהריים מהוות מדד לאורח החיים במשרד: חיי החברה, מידת העומס על העובדים והתחרותיות ביניהם מבדיקת המתרחש בארגון בשעת ארוחת הצהריים בלבד, ניתן ללמוד האם העומס על העובדים גדול מדי, איך חיי החברה במשרה, מה מידת התחרותיות בחברה, והאם העובדים מרוצים מעבודתם באופן כללי.  

חשוב לציין, שלא כל המשרדים זהים כשזה מגיע לארוחות צהריים. לעיתים פתרון שיעורר תרבות של יצירתיות ושיתוף פעולה בחברה אחת, יהיה לא נוח עבור עובדי חברה אחרת. למרות זאת, ארוחות הצהריים יכולות להשפיע רבות על התרבות המשרדית, ומעסיקים שמעוניינים לעודד תרבות יצרנית, יצירתית ומלאת מוטיבציה ירוויחו ממתן תשומת לב לשאלה  איך ואיפה העובדים שלהם אוכלים. 

יוצאים לאכול או מזמינים? 

הדבר הראשון שיש לבחון בנוגע לארוחות הצהריים הוא המיקום שלהן. אם נהוג שכל עובד אוכל את ארוחתו ליד השולחן תוך כדי עבודה, הדבר לרוב מעיד על סביבת עבודה עמוסה, בה העובדים לא מרגישים בנוח לקחת כמה דקות לעצמם כדי לאכול. מנגד, אם העובדים יוצאים להפסקות צהריים בנות שעות ארוכות, כנראה שתרבות העבודה בחברה נינוחה מדי. 

הארוחות הן הזדמנות לצפות בעובדים מחוץ ללחץ המשימות היומיות. ההעדפות שלהם יכולות לשקף את המחשבות שהם חושבים על הארגון, אך לא יביעו בקול. למשל, אם החברה מציעה חדר אוכל לעובדים, אבל מרביתם מעדיפים לצאת לאכול במסעדות, ייתכן ומבחר הארוחות או התנאים התברואתיים בחדר האוכל הם בעייתיים.

דוגמה נוספת, אם עובדים מזמינים אוכל למשרד, אבל במקום הזמנה מרוכזת, כל עובד מזמין בנפרד מבלי להתייעץ עם חבריו, כנראה שמערכת היחסים בין העובדים לוקה בחסר.

שולחן לחמישה (או יותר)

ארוחת הצהריים היא אירוע חברתי יומיומי. נכון, תמיד יהיו עובדים שיעדיפו לאכול בנפרד ובשקט, אבל לרוב ארוחת הצהריים היא חלק מחיי החברה בחברה, והזדמנות עבור העובדים להכיר את חבריהם למשרד. לא נדיר לראות צוותים אוכלים ביחד בארוחת הצהריים, ומתגבשים תוך כדי. שיחת היום בין עובדים מעל ארוחת הצהריים מאפשרת החלפת רעיונות ויצירתיות. 

האופן בו עובדים אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם יכול לעזור לפתח חוויה מגבשת או לפגוע בה. גם אם אין לחברה שלכם חדר אוכל בו כל העובדים יכולים להתכנס, שטחים ציבוריים בהם ניתן לשבת ולאכול בחברותא יעודדו את העובדים לבלות את הזמן החופשי שלהם ביחד, ולבנות תרבות חברתית בחברה. 

חשבון, בבקשה. 

שאלה חשובה כמעט בכל ארוחה היא מי משלם עליה. חברות שונות מוצאות פתרונות שונים לתשלום על ארוחות. חלקן מממנות לעובדים ארוחות, אם דרך כרטיס ארוחות או חדר אוכל של החברה. חברות אחרות בוחרות בפתרון דומה, אך מנכות חלק מעלות הארוחה ממשכורת העובדים. וכמובן חברות רבות משאירות את רכישת המזון לחלוטין בידי העובדים.

דאגה להוצאות העובדים וסיפוק מסגרת שתאפשר להם לשלם על ארוחות הצהריים בעזרת החברה משדרת מסר של דאגה עבור העובדים, ולכן מומלץ לנסות לאמץ לפחות פתרון של סבסוד חלקי. כרטיסי ארוחות, לדוגמא, יכולים לאפשר לעובד לשלם פחות על ארוחות הודות להנחות והסכמים עם מסעדות סמוכות, גם מבלי לעלות לחברה סכומים משמעותיים.

לקינוח: חברה מגובשת 

ארוחת צהריים טובה יכולה להרגיע את הגוף ואת הנפש. 

בעולם העבודה, חברות שרואות בארוחת הצהריים מטרד שמונע מהעובדים לעבוד תשע שעות ברצף ימצאו שהתרבות בארגון שלהם לא נעימה, לחוצה ותחרותית, ועשויה לפתח מוניטין של חברה שלא נעים לעבוד בה.

מנגד, הוצאה בזבזנית על ארוחות חינם לעובדים ומתירנות בכל הנוגע לזמני הארוחה אולי יקסמו לעובדים, אבל יקשו על החברה בטווח הארוך. האיזון בין הצרכים של החברה לרצונות של העובדים הוא המקום בו התרבות של החברה יכולה לפרוח, ולאפשר לחברה להיות מצליחה וגם נעימה לעובדים.